ברצלולה בימי קורנה
הולה אמיגוס! למי שלא מכיר אותי עדיין, הרשו לי להציג את עצמי- שמי עדי סרי, מתגוררת כבר מספר שנים בעיר ברצלונה- עיר האמנות הטפאס והכדורגל, ואני מדריכת טיולים בחברת ברצלולה!
היום החלטתי לספר ולהעניק לכם הצצה קטנה על חיינו, כמדריכות טיולים שאיבדו את עבודתן בעקבות נגיף הקורונה.
אז נתחיל מכך שכל מי שמכיר קצת את ספרד יודע- שהקצב פה איטי, מאוד איטי! פעמים רבות זה לטובה, אך לא תמיד... הכל פה זה סיאסטה, פיאסטה ומה שאפשר לדחות למניינה (מחר, mañana) הם דוחים למניינה - וכך גם היה לצערנו במקרה של וירוס הקורונה.
הקורונה מגיעה לספרד
אין ספק שענף התיירות קיבל את הטלטלה הראשונה, ומשם הדרך הייתה מהירה גם לשאר התחומים, מה שהוביל למצבינו הנוכחי. בעת כתיבת שורות אלו, ענפים רבים במשקים ברחבי העולם שותקו בשל הצעדים הקיצוניים בהם המדינות השונות נאלצו לנקוט על מנת להתמודד עם המגפה העולמית.
ישראל הייתה לאחת מהמדינות הראשונות שהשכילה ונקטה במדיניות מחמירה בנוגע לווירוס ודרכי ההתמודדות האפשריות. מדיניות ישראל גרמה לנו בברצלולה ולעוסקים בתחום התיירות בחו"ל אשר עובדים עם התיירים הישראלים, להרגיש את השפעות הקורונה הרבה לפני שהמקומיים החלו להרגיש אותן. השיח שלנו עם מטיילי ברצלולה בחודש פברואר האחרון, מעבר לסיורים ולהסברים על העיר ברצלונה היפה שלנו, היה על הוירוס שהתחיל לו בסין ותפס תאוצה... כולם התחילו להסתובב עם האלכוג'ל המפורסם ועם מודעות גבוהה להיגיינה ושלל תכשירים שונים אשר לא היו מביישים אף בית מרקחת מקומי.
לאט לאט התחלנו לשמוע על עוד ועוד הגבלות לתיירים הישראלים החוזרים לארץ, וחוקי המשחק השתנו לחלוטין כאשר בתחילת מרץ הכריזו בארץ שכל החוזרים לישראל מחויבים בבידוד של 14 ימים. כמו יתר הקולגות שלנו בענף התיירות בברצלונה העובדים עם תיירות ישראלית נכנסת לספרד, גם אנו קיבלנו מבול של ביטולים של המטיילים, ובצדק! ההזמנות פסקו ובמהרה מצאנו את עצמנו מחוסרות עבודה – שתי מדריכות workaholic שעברו בן רגע מעשייה של 100 ל-0.
ובזמן שאנחנו בברצלולה היינו מחוסרות עבודה, עוד לפני ההסגר המדיני בספרד, ועוד לפני שיתר עובדי הענפים השונים הצטרפו אלינו, ראינו שהחיים פה בברצלונה המשיכו כרגיל לגמרי.. אנשים המשיכו לצאת למסעדות, שופינג, התכנסויות באירועים המוניים שונים - והאמת, זה היה מתסכל מאוד, תחושות של חוסר אונים והתפלאות למראה השאננות וחוסר המודעות המקומית.
הכרזה על מצב חירום לאומי בספרד ותחילת ההסגר המדיני
רק באמצע מרץ הספרדים התחילו סוף סוף להתעורר מהסייאסטה שלהם. הוכרז מצב חירום בספרד והחל מה-14 למרץ כל המדינה נכנסה להסגר על מנת לצמצם את ההדבקה ולהקל על בתי החולים שעולים על גדותיהם במטופלים. כל בתי הספר, הגנים והאוניברסיטאות הושבתו. חברות שונות עברו לעבוד מהבית, אירועים וכנסים בוטלו... ומאותו הרגע הבנו שכולנו באותה הסירה. ההבדל היחידי הוא, שבזמן שברחבי העולם כולם מסתערים על מדפי הסופרים לקנות נייר טואלט, פה בעיקר רצו לקנות בירות ויין... כי אם כבר הגיע סוף העולם, אז לפחות שתהיה כוס יין טובה ביד – טפאסים ואלכוהול הם חלק מהתרבות פה ומסתבר שדבר לא יעצור מנהגים ישנים.
בברצלולה קיבלנו המון פניות ממטיילים שלנו שהביעו דאגה והתעניינות בשלומנו. התרגשנו מאוד וזו גם הזדמנות להגיד לכם שוב תודה על הדאגה, אנו שולחות לכולם איחולים של בריאות ורוגע, בתקווה שהתקופה הזו תסתיים כמה שיותר מהר.
לקוחה הדואגת לשלומינו. צילום מסך מהטלפון של עדי
בנוסף, חברים רבים שאלו אם אני מתכוונת לחזור לארץ בתקופה הזו, לנוכח העובדה שגם כך מצאתי עצמי ללא תעסוקה והמצב של ספרד על פי מה שניתן לראות בכלי התקשורת בהחלט לא מרגיע. תשובתי היא שגם בימים רגילים תמיד אני אומרת שיש לי שני בתים בעולם הזה - הבית הראשון בישראל, במושב רמות בגולן שם נולדתי וגדלתי, והבית השני נמצא בעיר ברצלונה איתה יש לי סיפור אהבה ישן נושן - סבי וסבתי הגיעו מכאן וזו העיר בה בחרתי בתקופת חיי הנוכחית לבית. לא היה לי ספק שאני נשארת בברצלונה גם בתקופה קשה זו, בחירה שאינני מצטערת עליה אפילו לא לרגע אחד, ומשפחתי היקרה מישראל הבינה אותי לחלוטין. אנצל גם את הבמה הזו בכדי להדגיש שהקהילה הישראלית של ברצלונה, החברים השונים וקרובי המשפחה שיש כאן מסביבי גורמים גם הם לתחושה חמה של בית.
הסגר מדיני בספרד
בספרד, נכון להיום, אנו כבר למעלה משבועיים נמצאים בהסגר מדיני בו אסור לצאת מהבית. מותר לצאת אך ורק למטרות חיוניות- קניית מצרכי מזון ותרופות, עזרה לאנשים חסרי ישע, הליכה קצרה עם הכלב וטיפולים רפואיים דחופים. כאן לא ניתן לעשות סיבוב קצר להתאווררות או להתרחק 100 מטרים מהבית. מי שיוצא ללא סיבה הכרחית עובר על החוק, מסתכן בקנסות גבוהים ואף מאסר.
אני גרה בלב ברצלונה, ברובע הגותי, באזור הרובע היהודי. זהו מרכז העיר, אזור עמוס ושוקק חיים, ומעולם לא היה כאן כל כך שקט כמו בימים אלה. כפי שמורות ההנחיות אנו לא יוצאים מהבית, אך ורק לסופר ולשם כך מצטיידים בכפפות ומסכה. החוויה של ללכת בסמטאות הרובע הגותי השוממות, סמטאות שבבת אחת הפכו להיות ריקות מאדם היא צורמת. הסמטאות האלה בחיי היום יום הרגילים תמיד מלאות בהתרחשויות, מתפקעות בהמוני אנשים, בעיקר תיירים והליכה בהן כיום הופכת להיות חוויה מטלטלת ועצובה.
רחוב פארן המוביל לרמבלה המפורסמת ללא נחילי האדם המאפיינים אותו
בדרך לסופר לא לשכוח את המסכה והכפפות
כיום ספרד הפכה להיות המוקד השני והלא מכובד אחרי איטליה לנזקי הוירוס. הנתונים בספרד של מספרי החולים והמתים עולים כל יום ואיתם עולות החששות. ההסגר נועד להאט את תהליך ההדבקה ולשמור על האוכלוסייה, בעיקר על מי שנמצא בקבוצות הסיכון, אנו מקווים לראות את השפעותיו ותוצאותיו בהקדם האפשרי.
באופן אישי, בימים הראשונים של ההסגר, המצב החדש הזה הפגיש גם אותי עם הרבה חששות ופחדים משל עצמי, אך מהר מאוד הבנתי שעבורי הדרך הטובה ביותר כרגע היא לחיות יום ביומו, להתרכז בהווה, ולנסות ליצור עבורי, ככל האפשר, סוג של שגרה טובה ובריאה גם בתוך הבית.
ועדיין בתוך המציאות החדשה הזו- יחד עם החששות, השינוי הקיצוני באורח החיים, הדאגה למשפחה ולחברים ברחבי העולם, האובדן הזמני של העבודה שאני אוהבת מאוד, ובאופן כללי הדאגה לכדור הארץ בו אנו חיים, יש גם תחושות של תקווה, אופטימיות וידיעה שהמצב הזה יגמר.
סולידריות בימי קורונה
אחת מהדרכים לשמור על המורל הלאומי היא מחיאות הכפיים המפורסמות שכבר תפסו תאוצה במקומות שונים בעולם וגם בספרד. כל יום בשעה 20:00 בערב יוצאים התושבים ברחבי המדינה אל המרפסות ומוחאים כפיים לעודד את הצוותים הרפואיים שנלחמים ללא הפסק בנסיון לבלום את המגפה, תוך סיכון בריאותם ואף חייהם. הדקות הקצרות הללו במרפסת, בסוף כל יום, מצליחות ליצור תחושה של ביחד בלבד החדש, זמן לראות ולפטפט עם השכנים ודרך נוספת לשמור על חיוביות.
אז איך אנחנו בברצלולה מתמודדות עם ההסגר?
ליאנה ואני – אנו שתי מדריכות תיירים ישראלים שכל כך מורגלות באופן יומיומי להיות בסביבת עשרות אנשים כל יום, לחרוש את העיר ברגליים קילומטרים רבים, וגם אנו נאלצנו כמו רבים להתמודד עם המציאות הזמנית החדשה.
אז בהתחלה האמת קצת 'נהנים' לרגע מהחופש הכפוי, מהמנוחה – קוראים יותר ספרים, מפנקים את חיות הבית השונות יותר מהרגיל, מוצאים דרכים מגוונות ומאתגרות לעשות ספורט בבית (מסתבר שאם אין משקולות גם בקבוקים של רוטב עגבניות יעשו את העבודה, את מזרון היוגה יחליף השטיח בסלון והלונגי של הים), מנסים לתפוס כמה שאפשר אור שמש במרפסת הקטנטנה הנמצאת בין הבניינים הגבוהים והצפופים, מנצלים את הזמן לשיחות טלפון/ וידיאו עמוקות וארוכות יותר עם הקרובים אלינו, מדליקים נרות שבת עם כל המשפחה מישראל דרך אפליקציית הזום שתפסה תאוצה, וכמובן אין מה להתכחש - גם נטפליקס מעורב בשגרה החדשה יותר מהרגיל.
עושה ספורט עם מיצי. אימצתי את מיצי מהמקלט לחיות בו אני מתנדבת. השם 'המקורי' הגיע יחד עם החתולה. מודה שבתקופה זו הייתי מעדיפה שיהיה לי כלב כדי שאוכל לצאת קצת להתאוורר יותר פעמים.. אבל אין ספק שמיצי מצליחה לשמח אותי מאוד ובעיקר בימים אלה.
קצב החיים הספרדי, ההסגר וברצלולה
קצב החיים הספרדי אכן איטי אבל אצלנו בברצלולה הקצב מהיר ותמיד אנחנו בעשייה. העיר ברצלונה היא יעד חם כל השנה, עיר ים תיכונית ללא הפסקה – בקיץ אוניות הקרוזים מגיעות לפה בהמוניהם, הילדים בחופש גדול, והתיירים משתרעים על החופים. בחורף? מתחילה עונת הכדורגל, מליוני תיירים מגיעים לפה לראות את מסי וחבריו, והמזג האוויר?! מושלם! כמעט שאין גשם, הטמפרטורה זהה לתל אביב, ובקיצור- גן עדן!
המשמעות של זה – עבודה מסביב לשעון 365 ימים בשנה.
ועכשיו בברצלונה... הסגר, שקט, דממה. כמו שציינתי קודם, אנו שתי מדריכות מכורות לעבודה וממשיכות בעשייה שלנו גם מרחוק. ליאנה ואני בקשר יומיומי לעודד אחת את השנייה, לשתף במחשבות, הגיגים וגם אפילו בישולים, אך הכי חשוב-
ממשיכות ליצור ולפעול למען המטיילים שלנו בעבר ובעתיד!
איך אנחנו עושות את זה?!
החלטנו לעשות זאת במספר דרכים: ההסגר גורם לכולנו לחשוב על דרכים יצירתיות בהן נוכל להמשיך להעסיק את עצמנו, להעסיק את המשפחות שלנו ולשמור על קשר עם המטיילים בעבר ובעתיד של ברצלולה. כי מי אמר שאי אפשר לטייל בבידוד?!
סיורים וירטואלים של ברצלולה
אנו אוהבות מאוד את ההדרכה והעבודה עם הקהל הישראלי. בחרנו במקצוע ההדרכה מתוך אהבה. לא מדובר בברירת מחדל או בעבודה שאנו עושות 'על הצד' במקביל למקור פרנסה אחר. מעבר לאובדן ההכנסה המוחלט, איבדנו זמנית את האפשרות לעסוק בפעילות שאנחנו מאוד אוהבות ולכן החלטנו לא לוותר על כך! גם אם אנחנו נמצאות בין ארבעה קירות...
אז בשביל להעלות את המורל לכל המבודדים והנמצאים בהסגר, וגם בשבילנו על מנת שנצליח לשמור קצת על השפיות ועל החיבור למקצוע, החלטנו לעשות סיורים וירטואלים קצרים הנקראים Barcelola Live Show.
מדובר על סיורים קצרים, כ-15-20 דקות הנערכים מדיי יום בשידור חי בשעה 16:00 לפי שעון ישראל, על מגוון נושאים הקשורים כמובן לברצלונה, קטלוניה וספרד. בדרך זו אנחנו מנסות להעלות חיוך ולשפר את מצב הרוח של מטיילנו בעבר, בעתיד וכל מי שרוצה קצת לצאת מאווירת הבידוד.
הסיורים הם בחינם, מתאימים לכל המשפחה ומיועדים לכל המעוניין!
אני מזמינה אתכם לצפות בסיורים היומיים דרך דף הפייסבוק של ברצלולה (Barcelola Tours) כאן.
בעמוד תמצאו בקטגוריית הוידאו כל יום בשעה 16:00 שידור בזמן אמת של ברצלולה.
עדכונים יומיים משעשעים בסטורי של ברצלולה
ליאנה מעלה כל יום מגוון של סטורי מחיי היום יום שלה בהסגר בשכונת גרסייה בברצלונה. גרסייה היא שכונה מקסימה הנודעת כאחת מהשכונות היותר קטלאניות ואותנטיות שיש בעיר, בשגרה רגילה אנו בברצלולה מגיעות לשם בסיורים שלנו ומכירות למטיילים את התרבות והמסורות הקטלאניות המאפיינות את השכונה ואת אוטונומיית קטלוניה. הסטורי בעיקר משעשעים ומצחיקים, אך מעבר לנסיונות בישול מבדרים, מוצלחים ולעיתים כושלים 😊, שמירה על כושר ותצפית על השכנים (האח הגדול גרסת המבודדים) – ליאנה מקפידה להמחיש את האווירה המקומית ששוררת בברצלונה וזאת על ידי עדכונים שוטפים על ההווי היומי של התושבים, איך מרגיש לצאת לרחובות השוממים, עדכונים על הפוליטיקה של בית המלוכה הספרדי – כי מסתבר שגם בתקופת הקורונה המלכים הספרדים מצליחים לייצר טלנובלות, ועוד ועוד..
את הסטורי ניתן לראות כל יום באינסטגרם ובעמוד הפייסבוק של Barcelola Tours כאן.
אפילו בעיתון הארץ התעניינו בשגרת החיים החדשה שלנו בברצלונה ופרסמו לאחרונה כתבה על ליאנה - מדריכת טיולים שאיבדה את עבודתה, אבל לא נפלה רוחה ועל שגרת יומה בהסגר – את הכתבה תוכלו למצוא כאן.
ממשיכות ליצור, לחדש ולפתח תוכן עתידי למטיילי ברצלולה
כמובן בכל הזמן הפנוי שנוצר לנו אנחנו מתכננות ומפתחות הפתעות נוספות למטיילנו (והאמת תמיד זה כך בברצלולה - עם או בלי קורונה), אנו חושבות על דרכים נוספות בהן נוכל לחדש למטיילים, דרכים אשר ינעימו את זמנכם כאשר תחזרו לשגרת חייכם ותחזרו לטייל בברצלונה הנהדרת – חידושים והפתעות אשר יעזרו להפוך את חופשתכם לחוויה בלתי נשכחת.
ועוד קצת אופטימיות לקראת הסוף
אנו בברצלולה מאחלות לכולם המון בריאות, שתשמרו על אופטימיות ותקווה, להשתדל להמעיט בקריאת חדשות, להקדיש את הזמן שהתפנה לעצמנו, למשפחתנו, לחברינו וגם למנוחה.
אין לדעת כמה זמן התקופה הנוכחית תימשך, כולנו מקווים שהיא תסתיים כמה שיותר מהר, וכשהעולם יחזור למסלולו התקין, והישראלים בהזדמנות הראשונה יוכלו שוב לעלות על מטוס ויגיעו כמו גל צונאמי ענק לברצלונה, אנחנו בברצלולה נהיה כאן – ליאנה ואני, מחכות לכם עם כל האנרגיה שבעולם עם שלל הסיורים והחיוכים שיש לנו להציע 😊
אז כמו שאריק אינשטיין הגדול מכולם שר "עוד ניפגש ויהיה לנו טוב"!!!
מחכות לראותכם בימים טובים יותר בברצלונה!